נפרדתי מהארוסה שלי בגלל בורקס גבינה

הסיפור התחיל כשהכנתי בורקסים עם מילוי גבינה בתנור. השעון של התנור צפצף והוצאתי את הבורקסים. לא יכולתי להתאפק ואחרי דקה בערך רציתי לבדוק אם הם התקררו מספיק והייתי חייב לקחת בורקס אחד ולטעום. אז השתמשתי בשיטה המתאימה ביותר שיכולתי לחשוב עליה, נגסתי ביס קטן. הגבינה הסופר רותחת יצאה ממרכז הבורקס ישר על השפתיים שלי, אבל חוץ מזה לא הרגשתי משהו מיוחד.

המשכתי לטרוף בורקס אחר בורקס והרגעתי את הפה והשפתיים הבוערות שלי בקולה קפואה. לאחר מכן המשכתי בערב שלי, שיחקתי פיפא בפלייסטיישן כרגיל והכל היה תקין. הלכתי לישון וכשקמתי בבוקר שמתי לב ששרפתי את הפינה הימנית של השפה התחתונה שלי. זה לא היה כזה נורא, רק הייתה שלפוחית קטנה ששמתי לב אליה בזמן שהתגלחתי.

נסעתי לעבודה ושכחתי לגמרי מהשלפוחית ומהשפה השרופה שלי. בעבודה הסתכלו עליי קצת מוזר אבל לא אמרו לי כלום. כשחזרתי מהעבודה ישר נפגשתי עם הארוסה שלי במסעדה. היא נתנה לי נשיקה גדולה, שגרמה לשלפוחית להימעך כך ששנינו מרגישים אותה. היא התרחקה במהירות בזמן שאני מושיט את היד לכיוון השלפוחית.

היא מביטה בשפה שלי במבט מלחיץ ושאלה אותי: "מה זה?? ממתי יש לך את הדבר הזה??" . אמרתי לה שזה רק שלפוחית ושזה לא כזה ביג דיל, אבל היא פשוט המשיכה לנעוץ מבט ולנתח מה זה בדיוק. אחרי דקה שהיא מחפשת תמונות בגוגל של הרפס היא קובעת בהחלטיות ואומרת: "לא, זה הרפס". היא קראה לי: "בוגד" והתחילה לצרוח עליי על איך זה יכול להיות ששבועיים לפני החתונה שלנו אני בוגד בה.

היא אמרה לי שזה נגמר בנינו ואז התחילה להיכנס לפאניקה כי היא חשבה שגם לה יש עכשיו הרפס. היא פשוט התחילה לצעוק: "אתה דפקת לי את החיים! איך אני אחייה עם זה עכשיו?? אף אחד לא ירצה אותי יותר..." ואני כל הזמן הזה מנסה להסביר לה שפשוט נכוותי כשאכלתי בורקס גבינה.

היא עזבה את המסעדה בסערה כשהיא אומרת לי: "לך..." ועושה לי אצבע שלישית. כל המסעדה הסתכלה עליי במבט רצחני כאילו הם עומדים להתנפל עליי ולהרוג אותי. הלכתי לשירותים, בדקתי את עצמי במראה והשלפוחית באמת נראתה ממש רע. זה נראה די מגעיל, אבל אני עד היום לא חושב שזה היה נראה כמו הרפס.

עברו כמה ימים, היא נרגעה קצת והתחלנו לדבר בהודעות. אמרתי לה שאני ממש לא רוצה להפסיד את החתונה שלנו כי אני באמת אוהב אותה. בסוף התפשרנו על זה שנלך ביחד לרופא שיקבע בוודאות אם יש לי הרפס. יום למחרת נסענו ביחד לרופא, סיפרנו לו את הסיפור והוא התפקע מצחוק. הוא כמובן קבע שאין שום הרפס ואיחל לנו מזל טוב לחתונה.

לפני החתונה עשיתי מסיבת רווקים מטורפתתת בתל אביב. אחרי המקרה עם הבורקס קצת התערער האמון בנינו אבל קיוותי לטוב. לפני שהגענו לוילה היא שלחה לי הודעה שבינתיים היא מבלה בבית עם עדן. עדן הייתה חברה טובה שלה אבל היה בניהן ריב רציני ולא הבנתי איך הן פתאום חזרו לדבר... בכל זאת השבתי לה: "תהני" והתחלנו לחגוג.

אז יום למחרת שהייתי בוילה השכנה שלי שלחה לי הודעה שהיא ראתה את החברה שלי בחוץ עם איזה בחור ושלחה לי תמונות של שניהם. היא אמרה שהוא הגיע עם רכב שחנה בחניה שלי כל הלילה. זאת אומרת שהבחור הזה נשאר אצלה כל הלילה... אוקיי. קצת התחרפנתי באותו רגע.

אמרתי לחברה שלי שהחלטנו להישאר בתל אביב עוד יומיים אבל חזרתי מוקדם הביתה לחדרה כדי לראות בעצמי מה קורה שם. (חשוב לי להגיד שהיא אמרה שהמשפחה שלה באזור אבל לא הזכירה את הבחור בכלל). החניתי רחוק מהבית והלכתי לבית של השכנה כדי לראות בדיוק מה היא ראתה משם. חיכיתי חצי שעה ובאמת ראיתי אותם נפגשים כמו שהיא תיארה בדיוק.

לקחתי את כל התמונות שהשכנה שלי שלחה לי ואת אלה שצילמתי בעצמי כשראיתי אותם נפגשים ופרסמתי אותן באינסטגרם עם תיוג שלה. כתבתי בפוסט שהיא מסתובבת בלי בושה עם הבחור הזה ושהם מבלים לילות שלמים בבית שלנו בזמן שאני לא הייתי... וכמה שהיא שקרנית ובוגדנית… מיד אחרי שפרסמתי כל המשפחה שלה קפצו עליי כי הסתבר שהבחור היה בן דוד שלה.

הסתבר שעדן זה גם שם של גבר ולא היה לי מושג... כנראה שפגשתי אותו באיזו חתונה לפני כן והיא הייתה בטוחה שאני זוכר אותו משם. רצתי מהר לבית כדי לבקש סליחה. כשנכנסתי ראיתי את הבנדוד מחבק אותה כשהיא בוכה... הוא הוציא לה את הטבעת אירוסין מהאצבע וזרק לי אותה בפנים.

לא התחתנו, והכל התחיל בגלל בורקס.

שיתוף

אולי יעניין אותך גם: