אחרי הרבה זמן התוודתי בפני אחי החורג שאני רוצה אותו...

אז פיילי כבר סיפר לכם שהתאהבתי באח שלי החורג והחלטתי שהגיע הזמן לפתוח הכל. הכל התחיל ביום שאבא שלי הכיר את אמא שלו. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 10 ותמיד הייתה חסרה לי אמא, אחרי הגירושים אמא שלי עזבה לחול והכירה מישהו ופשוט ניתקה איתי קשר לגמרי.כשהייתי בת 12 אבא שלי הביא הביתה את החברה שלו מיכל, היא ישר הפכה להיות החברה הכי טובה שלי. היא פשוט הגיעה ומילאה בי את החלק שהיה לי חסר וגרמה לי להיות עם יותר ביטחון בחיים שלי.אחרי בערך חודש עוד לפני שהייתי מוכנה וזה היא כבר הביאה את הבן שלה אלינו כדי שאכיר אותו.

הוא היה בן 14 עם שיער בלונדיני ועיניים ירוקות מושלמות, ניסיתי להתרגל אליו והיה לי ממש קשה.כל פעם הסתכלתי עליו בקטנה מהפחד שהוא ישים לב, והוא פשוט היה מסתכל חזרה במבט חוקר, היה עובר על הגוף שלי עם העיניים שלו וגורם לי לצמרמורות בכל הגוף. הייתי חושבת עליו כל יום כל היום. הייתי יושבת עם חברות וחושבת עליו יוצאת עם בנים וחושבת עליו, היה לי קשה להפסיק... זה היה משגע אותי, במשך יותר משנה כל פעם שמישהו היה נוגע בי הייתי מדמיינת אותו עושה את זה וזה היה עושה לי את זה, הוא לא ידע אבל הייתי צופה בו כשהוא היה עם בנות אחרות ופשוט הייתי כועסת שהוא איתן ולא איתי.


באיזה שלב החלטתי שזה לא בסדר שחשבתי שזה רק מיני ופשוט החלטתי להתעלם ממנו,הוא לא היה מוכן לזה ונלחם כל יום על זה שאדבר איתו. הוא היה קם בבוקר ומכין לי ולהורים שלנו ארוחה כדי שאהיה חייבת לשבת שם. הוא היה שואל אותי שאלות וככה הייתי חייבת לענות כי ההורים לא ידעו שאני מתרחקת ממנו. פחדתי שאמא שלו תנסה לחקור אותי שעות על גבי שעות ובסוף היא תשבור אותי ואז הייתי מגלה לה הכל. פחדתי שאם היא תדע עלי היא תשנא אותי ותעיף אותי מהבית ולא יהיה לי לאן ללכת ולא רציתי לאבד את כל המשפחה שלי. אז הוא הבין את איך להוציא ממני תגובות והקשה עלי נורא.

בסוף החלטתי שלא אחשוב עליו יותר ודי הצלחתי בזה, התעלמתי מזה שהרגשות לא עברו לגמרי. הלכתי אליו ודיברנו כמו שצריך והפכנו עם הזמן לחברים ממש טובים אפילו הכי טובים שיש, הוא היה מספר לי על כל בחורה שהוא היה איתה היה אומר לי מה הם עשו במיטה מה היא עשתה לו ומה הוא עשה לה מה היה לו נעים ומה לא ואני הייתי מדמיינת אותו עושה את זה איתי.

אני גם הייתי מספרת לו סיפורים על מה שאני "עושה" עם בנים אחרים וזה היה גורם לו להתנהג מוזר מצד אחד היה מתקרב אלי מצד שני היה כועס שאני נותת לבנים לגעת בי ועדיין היה ממשיך לשאול מה אני עושה איתם אבל בפועל לא הייתי עם אף אחד רק בגלל המחשבה עליו.


היו לו חברות לפעמים אבל את כולן הברחתי מהר, כל פעם בדרך אחרת. לפעמים הייתי משקרת שהוא בוגד ולפעמים ממציאה שהוא גיי וזה. היו לי רגשות אשם על זה שהוא לא יהיה מאושר בגללי אבל כל פעם שהן ברחו הוא היה נשאר רגוע וממשיך לצחוק איתי ואני הייתי מרגישה יותר ויותר קרובה אליו. אחרי ששלחתי את הוידוי לעמוד כבר לא יכולתי לשמור את זה יותר בבטן.

הלכתי אליו לחדר ב12 בלילה באותו יום אחרי מלא מחשבות שהרגו אותי. לא הייתי מסוגלת יותר לשמור את זה בבטן ופשוט נכנסתי מהר כי כבר הייתי ממש המומה מכל הרגשות שיצאו ממני וכמעט בכיתי.

כשנכנסתי לא שמתי לב לכלום ופשוט התחלתי לדבר, אמרתי לו שאנחנו לא יכולים להישאר אחים או חברים או כלום שאני אוהבת אותו ואני חייבת אותו שלי שאני עוד רגע מתפוצצת מרוב רצון שנהיה ביחד ומרוב שאני רוצה לעשות איתו הכל שיגע בי ושאני בו שינשק אותי כמו שאני יודעת שהוא עושה טוב שיהיה איתי ורק שלי ויתן לי את הכל כל מה שדימיינתי ופנטזתי מאז הכרתי אותו. אחרי כמה שניות שאני מדברת הוא צעק אלי וסוף סוף הסתכלתי עליו והוא היה שם עם בחורה🤦🏾‍♀️ ישר ברחתי החוצה לחדר שלי.

הוא העיף את הבחורה מהבית ואז הוא נשאר רק עם בוקסר עליו וניסיתי לא להסתכל עליו. הוא שאל מה קרה ושאסביר ישר ניסיתי לשתוק אבל הוא לא נתן לי. הוא שאל אם אני רצינית אם אני לא צוחקת עליו. הוא דרש שאסביר מאיפה זה הגיע ולמה לעזאזל אני מדברת ככה.

הוא התחיל להגיד שהוא הרגיש שמשהו לא בסדר בכלל בנינו ושהוא לא יודע מה לעשות כבר. הוא חשב לעזוב את הבית וכבר לא יכל יותר לעמוד במראה שלי כל בוקר כשהוא ניפגש איתי בבוקר בשירותים כשכל מה שיש עלי זה מגבת. שהוא לא מסוגל יותר להמשיך להעיף בחורות כי הן לא מספיק דומות לי.

לא הבנתי מה הוא אומר על מה הוא מדבר מה זאת אומרת לא מספיק דומות לי? ורגע הוא היה מעיף אותן? לא אני? הייתי מבולבלת יותר מאשר לפני ופשוט הסתכלתי עליו במבט מבולבל וראיתי שהוא מסתכל עלי עם דמעות בעיניים. בחיים לא ראיתי אותו כל כך מוטרד ובחיים לא ראיתי אותו במצב כל כך רגיש. הוא אמר לי "אנחנו צריכים להפסיק עם זה כמה שיותר מהר". שאלתי: "להפסיק עם מה? על מה אתה מדבר?" הוא ענה: "להפסיק להתכחש לאהבה הזו, אני לא מסוגל יותר, זה הורג אותי מבפנים כל הזמן לשקר ולנסות לעבור הלאה בלי להצליח"

"תשמעי אמא שלך בחו"ל כבר שנים, אבא שלך ואמא שלי כבר יודעים עלי הכל יודעים שאני דפוק וחסר הגיון לגמרי.הם יודעים שאני מרגיש אלייך דברים שאני לא אמור להרגיש לאחותי הקטנה, ואני פשוט לא מצליח להפסיק ניסיתי כבר ללכת לפסיכולוג הפסיכיאטר והם רוצים שאני אעשה דברים לא הגיוניים וזה רק מתגבר... חייב להפסיק עם זה".


בהתחלה לא האמנתי בכלל אבל ראיתי שהוא היה רציני ממש. ראו עליו שהוא לא משקר ופשוט לא ידעתי איך להגיב מצד אחד הייתי שמחה מצד שני כאב לי על כל מה שהוא עבר בגללי, קמתי לחבק אותו והוא פשוט חיבק חזק ובכה. מסתבר ששנינו סבלנו מזה המון ומאז שדיברנו אנחנו ביחד, ההורים לא היו מוכנים לקבל את זה שאנחנו ביחד בכלל ועשו לנו בעיות רציניות.

יום אחד ארזנו את החפצים שלנו כשהם היו בעבודה פשוט ברחנו, המצב בבית היה קשה מכדי לעמוד בזה הם היו מרביצים לנו ונועלים אותנו בחדרים נפרדים כדי שלא נהיה ביחד ומאיימים שיעשו לנו דברים נוראיים אם נמשיך. אחרי שבועיים שסבלנו ברחנו ואני מעדיפה לא להגיד לאן כדי שאם ההורים שלנו יקראו את זה לא נסתבך יותר. מקווה שהם ויתרו על המלחמה נגד האהבה שלנו. כל מי שזה מפריע לו לא מפריע לנו כי האהבה שלנו היא הכי מדהימה בעולם.