חגגנו באחת הוילות של ההורים שלה… ושתינו קצת יותר מידי

גדלתי בבאר שבע והמשפחה שלי עברה לכרמיאל בקיץ ממש לפני שהתחלתי ללמוד במכללה. הכרתי את חברה שלי במעונות. היא הייתה היחידה מכרמיאל, כך שבאמת התחברנו והיינו הכרמיאלים היחידיים (שידועים לי) במכללה. אנחנו יוצאים כבר שנתיים וחצי והרבה פעמים בחופשות קצרות, היא הייתה באה להישאר איתי ועם המשפחה שלי במקום להיות עם המשפחה שלה.

אני בינתיים סיימתי את הלימודים ובגלל שלא מצאתי עבודה שמצאה חן בעיניי בבאר שבע נאלצתי לחזור לכרמיאל ולחפש עבודה באזור. באותו זמן היא נשארה בבאר שבע ולמדה את התואר שלה. שמרנו על קשר טוב מרחוק. אחרי כמה זמן שממש התגעגענו אחד לשנייה החלטתי לחזור לבאר שבע ולחפש עבודה באזור רק כדי להיות איתה.

אחרי שהגשתי קורות חיים לכל עבודה שקיימת באזור בערך זומנתי לראיון סוף סוף והתקבלתי. באותו זמן היה בדיוק לחברה שלי יומולדת אז המשפחה שלה החליטה לחגוג כביכול לשנינו באחת הוילות שלהם (כן, הם ממש עשירים).

הגענו לוילה, הזמנו קייטרינג, שתינו מלא, היה קריוקי ומלא צחוקים בקיצור... באמת שאני מת על המשפחה שלה.

הגיע הלילה והתפזרנו בחדרים. ההורים שלה ישנו בקצה אחד של הוילה, אני, חברה שלי ואחותה בת ה15 ישנו בחדרים סמוכים. החלטתי לפנק את חברה שלי ממש לכבוד היומולדת שלה ועשינו קצת רעש... אמרתי לה שתנמיך את הקול כדי שאחותה לא תשמע (אבל אני בטוח שהיה מאוחר מידי).

אחרי איזה שעה נרדמנו כמו מתים. באמצע הלילה קמתי מסטול לגמרי כי הייתי חייב להשתין, והשירותים היו בקצה של המסדרון. הלכתי לשם, השתנתי וחזרתי לאורך המסדרון ונכנסתי לחדר הראשון שהיה פתוח. נכנסתי למיטה והתחלתי לחבק ולנשק את חברה שלי (כי היא תמיד אוהבת שאני מעיר אותה ככה) ואז היא הסתובבה ופשוט התחילה לנשק אותי חזק הרבה פעמים ואמרה: "חיכיתי שתבוא"...

לא הבנתי מאיפה היה לה כל כך הרבה אנרגיות, אני הייתי גמור אבל בכל מקרה היא עשתה את רוב העבודה במיטה אז לא היה אכפת לי.

בבוקר קמתי מהצרחות של חברה שלי שעמדה בכניסה לחדר וצרחה: "דוד!!! (שם בדוי) אני אהרוג אותךךךך!!". הסתכלתי עליה ואז הסתכלתי לצד ואז ראיתי גם את אחותה שגם קמה בבהלה, הסתכלה עליי ושיחקה אותה כאילו היא מופתעת: "מה אתה עושה פה חתיכת סוטה?!?! אמאאאא"

ניסיתי להיזכר מה קרה אבל לא הצלחתי לחשוב מרוב הלחץ כי בדיוק ההורים שלה נכנסו וראו אותי עם תחתונים בחדר של הבת הקטנה שלהם... הם התחילו כמובן לצרוח וקיבלתי את המכות של החיים מאבא שלה, דפקתי ריצה לחדר שלי ונעלתי אותו. התלבשתי כמה שיותר מהר ופשוט ברחתי מהחלון.

ניסיתי להתקשר לחברה שלי כמה פעמים והיא לא ענתה לי. שלחתי לה הודעות שאני כל כך מצטער ושלא שמתי לב שנכנסתי לחדר הלא נכון ונשבעתי שלא קרה כלום ושרק ישנו ביחד.

היא התקשרה אליי רק בלילה אחרי שכבר חזרתי באוטובוס הביתה ואמרה שהיא סולחת לי כי היא דיברה עם אחותה ובאמת לא היה כלום, ושהיא מבינה אותי כי באמת שתינו יותר מידי. שאלתי אותה לגבי ההורים שלה והיא אמרה לי שגם הם מבינים. בכל זאת, לא היה לי אומץ להסתכל עליהם לפחות חודש...