אפצ'י

אפצ'י

אוקיי, אז ... אני וחברה שלי ביחד כבר חצי שנה בערך, אני לוחם באיסוף קרבי והיא מש"קית שלישות בבסיס שקרוב לבית שלה. מי שלוחם ויש לו חברה יודע איך זה, בדרך כלל אתה מעדיף אחרי 11 ימים בבסיס לנסוע ישר לחברה שלך ולהיות איתה, למרות כל הגעגועים לבית. אז אחרי 11 ימים קשוחים בשטח נסעתי אליה, וזה פשוט מדהים כמה התרגשות זה כל פעם מחדש לראות אותה. חיבוקים ונשיקות בלי סוף... אתם יודעים. אז נסענו לראות סרט ולאכול המבורגר ביחד כמו שפנטזנו כל הזמן הזה. לאחר מכן נסענו לבית שלה והלכנו לישון.

ההורים של חברה שלי גרושים. אבא שלה גר בצפון עם חברה שלו. חברה שלי, האחים והאחיות הקטנים שלה ואמא שלה גרים ביחד. אמא שלה לא כל כך אוהבת אותי (אפילו די שונאת אותי ואני לא מבין למה) וכל פעם שהיא רואה אותי היא דופקת לי מבטים, אבל התרגלתי. אני לא אהרוס לעצמי את הסופ"שים שאני מחכה להם רק בגללה.

נשארתי אצלה גם לשישי שבת. אני יודע שעכשיו זה ישמע לכם מוזר אבל מאז הטירונות נהייתי צהוב ממש... יש לי מנהג בכל יום שישי לצאת למד"ס שעה אחרי ארוחת שישי. כשאני אצל חברה שלי אני מקיף את השכונה שלה בריצה 4 פעמים, עושה מלא סטים של שכיבות סמיכה, כפיפות בטן ועליות מתח, ורק אז חוזר לבית שלה להיות איתה.

אז יצאתי לריצה כרגיל, מזג האוויר היה קריר וזה גרם לאף שלי לנזול ממש. כל הריצה ניגבתי את האף בשרוול עד שלא יכולתי יותר וחזרתי לבית שלה. יש לה בבית מרתף עם מכונות כביסה, ובדרך כלל אני נכנס ישר לשם כדי להוריד את הבגדים ולהתקרר קצת לפני שאני מתקלח. אני מתפשט, זורק את הבגדים לכביסה ונשאר שם כשיש עליי תחתונים בלבד.

בשלב הזה אני מתעטש, וזה הסוג הזה של התעטשויות שיש לאנשים שאלרגיים בדרך כלל למשהו. יצא לי שפריץ ענק של נזלת שהגיע מהידיים ישר על כל הפנים שלי. זה ממש הגעיל אותי, אז תפסתי את הדבר הראשון שהיה לי בהישג יד, בלי לשים לב למה זה היה בכלל, והתחלתי לנשוף ולנגב את הפנים שלי. צפרתי כמו אווז חולה.

מכאן הכל מתחיל להשתבש. לא ידעתי שבדיוק באותו זמן אמא שלה ירדה במדרגות, עמדה מעליי והסתכלה. אני מבין שהיא שם כשאני שומע אותה צורחת כמו משוגעת: "מה נראההה לךךךך שאתה עושההההה????".

מופתע, אני מסתובב והיא כבר חזרה חזרה ועלתה במדרגות. אני מסתכל למטה על מה שאני מחזיק בידיים ומשער בזריזות שמה שהיא בדיוק ראתה זה אותי בתחתונים, עם פנים אדומות ומזיעות, אוחז ביד שמאל שלי ערמה של התחתונים שלה ועוד זוג תחתונים של הבת הקטנה שלה (אחות של חברה שלי) ביד השנייה שלי פלוס חזייה ענקית שתלויה על הפרצוף שלי, כשכולם רטובים בנוזל שאתם... יודעים למה הוא דומה. (עזבו את זה שעמד לי באותו רגע, אין לי מושג למה) כן, האישה הזו במאה אחוז דמיינה שהייתי במרתף שלהם ואו... על התחתונים שלה ושל הילדים שלה תוך כדי שאני גונח במקום להבין שרק קינחתי את האף שלי אחרי שיצאתי לריצה שכשהיה קר בחוץ...

בשלב זה אילתרתי לעצמי ולבשתי מכנסי טרנינג וחולצה לבנה, ורצתי למעלה במדרגות בהן אני מתקבל בברכה על ידי ילדים קטנים צורחים ובוכים ואמא שלהם, כשהיא מתקדמת לעברי עם סכין קצבים.

טסתי בחזרה למרתף ואמא שלה רצה אחריי תוך כדי שיא צורחת: "יא סוטה!! אני אהרוג אותך ינעל אבוקק!!!" . היא אשכרה ניסתה לדקור אותי ורדפה אחריי בכל המרתף שלהם, זרקתי עליה כל מיני דברים שמצאתי אבל זה לא הרגיע את המשוגעת הזאת, היא רדפה אחריי עד לקומה למעלה לחדר של חברה שלי. נכנסתי לשם, נעלתי אותו מהר והוצאתי את הנשק שלי שהחבאתי מתחת למיטה של חברה שלי.

חברה שלי הסתכלה עליי בשוק ולא הבינה מה קורה, היא התחילה לבכות ולהיכנס ללחץ, ואני כל הזמן הזה חשבתי לעצמי מה לעשות: האם להתייחס אליה כמו מחבל? אבל היא לא ערבייה בכלל... רגע מה אני גזען?? מה עובר עליי? זאת אמא של חברה שלי!!... אמא שלה התחילה לדפוק חזק בדלת עד שהיא התחילה ממש לבעוט בה ויכולתי לשמוע שעוד כמה בעיטות הדלת נשברת... דרכתי את הנשק.

בשלב הזה הבנתי שאני צריך לעשות החלטה גורלית. נישקתי את חברה שלי ואמרתי לה שאני אוהב אותה ושלא משנה מה אמא שלה תגיד זה לא נכון ושיש לי הסבר להכל. יצאתי מהחלון וקפצתי מהקומה השנייה.

באותו שישי בערב מצאתי את עצמי ישן בתוך מגלשה בגן שעשועים, כשאני בלי נעליים, לובש טרנינג מסריח וחולצה מעפנה, שכצמוד לגופי נשק דרוך. איך הסיפור הזה נגמר? כרגע אני לא יודע, חברה שלי לא עונה לי ואני כותב לכם את הסיפור הזה בשבת בבוקר כשאני עדיין בתוך המגלשה.